ניהול השונות בארגונים הסטטוטוריים - גם הולם וגם משתלם
על "כשירות תרבותית" בארגונים, ועל נקודת ה "מה יוצא למנהלים כשהם מעודדים מגוון ושונות תרבותית בקרב העובדים..."?
הדו"ח השנתי שפורסם בימים אלו הבוחן את הייצוג של עובדים מקרב תרבויות שונות ב"תאגידים סטטוטוריים" - אלו הם הגופים שהוקמו על פי חוק ויכולים לקבל סמכויות חקיקה, ביצוע ושיפוט כמו לשכת עורכי הדין, רשות שדות התעופה, שירות התעסוקה, בטוח לאומי ועוד אשר מונים יותר מ 50 עובדים, מציג תמונת מצב עגומה אפשר לומר. בתאגידים הסטטוטוריים שנבחנו לא מתקיים ייצוג הולם של אוכלוסיות כמו העדה הדרוזית, הצ'רקסית וישראלים יוצאי אתיופיה, והממצאים מראים כי אחוז העובדים בתאגידים מקרב האוכלוסיות הללו נמוך מהאחוז שלהם באוכלוסייה כולה בישראל.
מה בין "ייצוג הולם" ל"כשירות תרבותית"??
מתחילת שנות האלפיים הולכת ומתפתחת תפישה רב תרבותית, אשר תופשת מקום ובאה לידי ביטוי ביישום במגזרים שונים ובאופנים שונים. המעבר של ארגונים דומיננטיים בחברה, כמו מוסדות רפואיים, כוחות הביטחון, מערכת החינוך וכיו"ב, למהלך של הטמעת תפישה רב תרבותית כוללת, המתייחסת ל3 רמות: פרט, מערכת וארגון מכונה בעולם המערבי כ"כשירות תרבותית". ייצוג הולם הינו אחד הסמנים של הארגון לרמת ה "כשירות התרבותית" המתקיימת בו.
כשמדברים על "כשירות תרבותית", ייצוג הולם בארגונים יכול להתייחס לשני דברים עיקריים: האחד - יחס של הלימה בין אחוז העובדים מקרב אוכלוסייה מסוימת לשיעורם באוכלוסייה כולה; והשני – יחס של הלימה בין אחוז העובדים מקרב אוכלוסייה מסוימת לשיעורם בקרב מקבלי ההחלטות בארגון.
מה אומר לנו הדו"ח האחרון שפורסם בנושא?
הדו"ח האחרון שפורסם השבוע בעיקר מצביע על כך שיש עוד עבודה במודעות לתפישת ה"כשירות התרבותית" ולאפשרויות אופני היישום שלה בארגונים שונים בחברה. הממצאים מראים את הפערים בין המצב הרצוי לפי התפישה ובין המצוי בשטח. כך למשל, בני העדה הדרוזית מהווים רק 1.1% מהעובדים בארגונים הסטטוטוריים, בעוד שהינם 1.6% מאזרחי מדינת ישראל.
בקרב ישראלים יוצאי אתיופיה הדו"ח מצביע על שיפור בנוכחותם הכללית בתאגידים מסוימים ביחס לאשתקד. נתון מעודד לחלוטין והלוואי ומדובר במגמה אמתית. לפי הדו"ח בעוד ששיעורם של ישראלים יוצאי אתיופיה הינו 1.6% מהאוכלוסייה כולה, שיעורם בתאגידים הסטטוטוריים עומד על 1.7%.אולם כאן יש הבחנה בין תאגידים כמו לשכת עו"ד, רשות שדות התעופה, שירות התעסוקה והמוסד ביטוח לאומי, אשר בהם קיים ייצוג גבוה באופן יחסי לשיעורם באוכלוסייה, לעומת אחרים, כמו הרשות לניירות ערך, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו , האקדמיה ללשון, המועצה להשכלה גבוהה ואחרים, בהם אחוז ייצוגם הינו נמוך עד אפסי.
ייצוג הולם - לשם מה?
במבט ראשון נראה שקיימת כאן מטרה ערכית משמעותית ביותר, לתת לאוכלוסיות בתוכנו להרגיש חלק מהתמהיל הכללי של החברה, שרואים אותם, נותנים להם הזדמנות שווה אמיתית להתפתח ולממש את עצמם כפרטים וכתת תרבות בתוך החברה הישראלית.
יחד עם זאת, ישנה תכלית נוספת, שהיא פונקציונלית לחלוטין, לפיה הרווח ב"ערבוב" ובשיתוף פעולה בין אנשים מקרב תרבויות שונות הוא הדדי לחלוטין. אדם שמגיע מתרבות מסוימת מביא אתו לארגון גוון מיוחד משלו, יכולות סביבתיות נרכשות או משהו מיוחד מהתרבות שלו, שהינם בעלי ערך משמעותי למארג הכללי.
אפשר לחשוב לדוגמא על מנגינה שמופקת מתזמורת המורכבת מחצוצרות בלבד או נניח...חצוצרות ופסנתר אחד דומיננטי, לעומת תזמורת המורכבת מכלי נגינה רבים ומגוונים. סביר להניח שהמנגינה שתופק מתזמורת בעלת כלים רבים ומגוונים, כשלשל אחד הטון שלו, המנעד, התפקיד והמקום, תהיה מיוחדת ומשפיעה ברמות אחרות.
בהרצאה של יו"ר עמותת "כנפיים" אשר מעודד ומטפח נערים ממוצא אתיופי ללמוד טיסה, הוא מספר על כך שהטייסים האתיופים למשל, הם המוכשרים ביותר בעולם כולו. זאת לאור תנאי העבודה המאתגרים שלהם, כששדה התעופה המרכזי הוא באדיסאבבה מקום הררי ומעורפל לרוב., וכן לאור קור הרוח הכללי בתרבותם, לפיו, הנדרש כל כך במקצוע זה. מילים של מומחה לטייס. אלו עובדות מפתיעות שלא חושבים עליהן בצורה כזו בדרך כלל.
דוגמא נוספת היא הגששים המוכשרים המשרתים בצה"ל מקרב העדה הדרוזית והבדואית. אפשר לראות עד כמה היכולות והכישורים המיוחדים שלהם שפותחו במהלך שנים של התפתחות בסביבות חיים מסוימות אשר תורמות ביותר לארגון כולו. לאין ערוך.
ברוח זו אפשר להתייחס גם ליכולת התרומה וליכולת ההעשרה ההדדית הפוטנציאלית של אנשים מקרב תרבויות שונות במהלך תהליך קבלת החלטות או בעיסוק בסוגיות ניהוליות שונות בתוך ארגונים שהם תאגידים סטטוטוריים או אחרים, כאשר נעשית עבודה נכונה ברתימתם וגיוסם לשיתוף פעולה עם תכליות הארגון.
ייצוג הולם אינו רק ערכי ו"הולם", כי אם גם משתלם.
מאמרים נוספים
ב"ה